אימהות יוצרות עם געגועים לפשטות של פעם




אימהות יוצרות עם
געגועים – לפשטות של פעם



יום שלישי, 11 בפברואר 2014

סינר אוכל לנגה

כשנגה אוכלת כולם במתח, טוב רציתי חרוז חמוד אבל לא יצא כזה....
אבל הבנתם את המסר. כשנגה אוכלת כולה, אבל כולה (כולל הראש) שלזה עוד לא מצאתי פתרון, מלוכלכת....כולל ריצפה ברדיוס שני מטר.

נגה גם לא אוהבת סינרים ואת כולם היא מצליחה לפתוח או להוציא מהראש שלה, בקיצור סינר שראיתי אצל המטפלת של נגה וממש נדלקתי הוא סינר מגבת ככה שמכסה את כולה, כולל הכתפיים, והרגליים. ככה הבגדים שלה נשארים כמעט תמיד נקיים לגמרי...כי עדיין יש את עניין השרוולים.

בכל מקרה המגבת היא דו שימושית, גם שומרת על הבגדים מהלכלוך וגם אפשר לנקות אתה את נגה.
בגלל שקושרים את השרוכים נגה לא יכולה להוריד את הסינר, ובגלל שזה מגבת זה נעים על הגוף.

בקיצור קונים מגבת (רצוי מגבת מטבח קטנה) שאוהבים ושרוכים:

 חותכים מעיין חצי עיגול (מקום לצוואר):

 ותופרים (מומלץ עם מכונת תפירה), לכל אחד יש את הסבתא, זאת שתופרת או סורגת דברים...בקיצור תבקשו ממנה
אני קניתי לפני שנה מכונת תפירה כך שזה גם שימש ניסיון ללמוד איך לתפור במכונת תפירה....
תופרים את השרוך/סרט לסינר ומקפלים את קצה המגבת על עצמה כך שלא תיפרם.

כפי שאתם רואים זה רחוק מלהיות מושלם אבל זה הכי קרוב לעשות את העבודה:

 
ועוד שני סינרים נוספים שתפרתי:
 



 
ומשאריות הבד תפרתי מגבות קטנות בשביל נגה.........
 
 
 

יום חמישי, 2 בינואר 2014

המלצה לטיול בשבת

המלצות לטיולים הם בדרך כלל לא העיסוק העיקרי של הבלוג הזה בלשון המעטה, אך מכיוון שעשינו את המסלול הזה בשבוע שעבר והשבת הזאת הולכת להיות שבת נעימה מאוד אמליץ עליו בכל זאת.

זהו מסלול לרכב למרות שראינו גם אנשים שהולכים אותו ברגל או מטורפים אחרים שאפילו רצים אותו :)
הוא בעמק המעיינות, מול הגילבוע ובעונה הזאת הוא ירוק ובאביב יש בו כלניות.

למסלול קוראים "דרך רמות יששכר" וכאן ניתן לראות פרטים על המסלול :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3646662,00.html

מה שנחמד במסלול הזה הוא שניתן לסוע בו באוטו , מכיוון שזאת דרך אפר ובלאו הכי נוסעים בה לאט לאט, אנחנו מוציאים את כיסא הבטיחות  (של הילדה הגדולה יותר), פותחים חלונות ונוסעים לאט ומסתכלים על הנוף.....יש נקודות עצירה בדרך שבהן יש גדר ועצים וספסלי פיקניק ונקודות תצפית על הנוף....אנחנו עצרנו ועשינו פיקניק עם הילדות.

נגה הקטנה, בשלב מסויים כבר היתה עייפה ונרדמה לה, בעוד שאנחנו המשכנו לסוע ולהינות מהנוף, רואים הרבה שדות וגידולים שונים, עצים, גליבוע, נחל רחב שנראה כמו עמק קטן, וקיניםלתנשמות שהסברנו לסיוון מה תפקידם.


סלק


 והצצה מהאוטו:

 והצצה מהגג של האוטו:


הגילבוע ממול:









מומלץ מאוד אם יש זמן אחרי זה ליסוע גם לתצפית מעל שמורת "גאון הירדן" http://www.syt.co.il/showAttraction.asp?id=980 ולבריכות הדגים בכפר רופין שממש צמוד לתצפית השמורה. ממול אפשר לראות את הרי הגלעד שבירדן.


בברכות הדגים אפשר לראות מגוון ציפורים וזה מקום אטרקציה לצפרים.



שתהיה שבת מקסימה!

יום רביעי, 1 בינואר 2014

קוביות עץ

מפעם לפעם אציג פה בבלוג "יצירתי מאתגר"- הכוונה היא לצעצועי עץ שאותם בעלי מכין ואני רק נותנת רעיונות, עצות ולבסוף גם מקשטת :)

לראשונה נתקלתי בקוביות עץ אנתרופוסופיות כשסיוון הייתה בת שנה, ונדלקתי עליהן: הן גדולות, נעימות למגע ולתחושה ומה שמייחד אותן מקוביות עץ רגילות היא העובדה -שאין להן צורה מוגדרת של קובייה אלא צורה של כמעט קובייה, כמעט מלבן וכמעט משולש וככה אפשר להפעיל את הדמיון ולנסות ליצור מהן כל מה שרוצים.




אני חייבת לציין שהקוביות האלו מבלות בסלון שלנו עד עכשיו כי אני חושבת שזה משחק ללא גיל וגם אני מוצאת עצמי נהנית להשתעשע איתן.

חברה שחיפשה קוביות כאלו ולא מצאה ביקשה שנכין לה:
הקוביות נוסרו ע"י מסור חשמלי (jigsaw).
כדאי להתנסות לפני כן עם מישהו שיודע לעבוד עם מסור כזה, בעיקר בגלל הזהירות הרבה שדרושה בשימוש בו.

ואלה הקוביות:


ומגדל קוביות
 
 
 עטפתי קופסת נעלים קטנה של ילדים במפית וטפט צבעוני
 





ולאחיינית שלי ליומולדת שנה הכנו לפי בקשה קוביות רגילות
 
 



והקופסא
 


 הקוביות הן בצבע טבעי, חיפשתי שאלתי ותחקרתי אבל לא מצאתי צבע שבוודאות לא רעיל לילדים ומתאים לעץ...אם משהו מכיר כזה מוזמן להמליץ לי......

שלי
 
 
 

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

מתנה לגילי- ילדה בת שנה

בת של חברה שלי גילי בת שנה, גם לה הכנתי את המתנה הקבוע שלי של גיל שנה. גם סיוון קיבלה אותה וגם נגה קיבלה אותה כשהגיעה לגיל שאפשר להתחיל......:)

המצרכים הם:
קופסת פלסטיק, שקופה או אטומה בהמשך הראה יתרונות לכל אחת ופונפונים. וכן גם את כלי העבודה שתראו בהמשך....

 
 



 
 
אז עכשיו המטרה היא לעשות חור במכסה של הפלסטיק, ורצוי במרכז (לא כמו שאצלי זה תמיד יוצא בצד)
מתחילים עם פלייר שאני קצת שורפת לו את הקצה ולאט לאט יוצרים חור קטן ומרחיבים אותו עם עטים בעובי שונה עד אשר מצליחים להכניס סכין יפנית ומגדילים ומסדרים את החור כך שאפשר יהיה להכניס אצבע מבלי שזה יכאב ביד. אם זה שורט באצבע אז פשוט שורפים קצת את הפלסטיק עם גפרור.
 
 
זה החור שאני עשיתי:
החור צריך להיות מספיק גדול כדי שהפונפון יכנס פנימה ומספיק קטן בכדי שהילד יצטרך בכל זאת להפעיל את שרירי האצבע החמודים שלו ולתת לחיצה קטנה. אז מתחילים מחור קטן וכל הזמן בודקים עם הפונפונים עד לרגע שאתם מרוצים.
 
 
 
קישטתי עם מדבקות לב מסול:
 
 
וככה זה עם הפונפונים:
 

 





וככה זה נראה כשזה ארוז:
 
ומקופסת פח של סימילאק, הכנתי את אותו משחק לילדה ג'ינג'ית בת שנה:






 
כשהקופסא אטומה החידה היא לאן נעלמו הפונפונים??!!! ואז פותחים והינה- יש הפתעה, כולם שם..........
 
מזל-טוב לכל אלו שחוגגים וחגגו שנה!
 

יום שישי, 6 בדצמבר 2013

לחקור את העולם דרך זכוכית מגדלת

נתקלתי בזכוכית מגדלת חמודה לילדים וישר עלה לי רעיון למשהו נחמד.

הכנתי לסיוון תיבת עץ ובה כל מיני דברים שאספתי מטיולים כמו בלוטים, צדפים, קונכיות ועוד....
הוספתי על מקל ארטיק חותמות של חיות מיאוטוריות ועד ציור אחד נוסף שאני ציירתי -שבלונות ושהיה נראה לי מעניין להסתכל עליו בזכוכית מגדלת

הדבקתי על הקופסא מפית עם דבר מפיות/ דבק פלסטי מהול 1/1 במים

 

אז מה צריך:

מפיות


סלוטיפ צבעוני (ושיטייפ)
 
 
קופסת עץ


קישוט הקופסא
 
 
 
 ומה שבפנים
 

 
 
ועכשיו נשאר רק לגלות את העולם, אגב צריך לזכור שכשיוצאים לטייל טיול של שבת או סתם אחר הצהרים בגינה לקחת את הזכוכית מגדלת כי אני הספקתי כבר כמה פעמים לשכוח!