אימהות יוצרות עם געגועים לפשטות של פעם




אימהות יוצרות עם
געגועים – לפשטות של פעם



יום שלישי, 22 באפריל 2014

כרית ציור

הינה רעיון לכרית שבעצם אפשר לצייר עליה. או להכין בובה כמו בפוסט: http://yaldut-shnia.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_31.html. רק שהפעם משאירים אותה בעצם "עירומה" ומציירים רק קווי מתאר והילד/ילדה צובעים אותה.

אני הכנתי בובות חתול ותיק מתאים לילדה אחת שאוהבת חתולים וקיבלה לא מזמן חתול בשם כתם.

אני השתמשתי בבד פשתן עבה בצבע לבן שיכול לעמוד במילוי וצביעה בטושים:

בכל צד ציירתי (עם טוש בלתי מחיק לבדים) חתול קצת שונה ותפרתי אביזרים לקישוט של החתול.

 
 
הכנתי תיק מג'ינס ישן ותפרתי גם לו קישוטים:
 


 וכאן החתול מציץ מהתיק:


 ורעיון אחר- לאחיין שלי בן השלוש הכנתי כרית ועליה ציירתי מכונית וטרקטור:


















סיוון ביקשה כרית בצורת לב (כמה מפתיע :))
תפרתי את הלב בשתי שכבות של חוט תפירה עבה במיוחד והשארתי פתח קטן , ממנו הפכתי אחרי זה את הלב ומילאתי בתוכו חומר מילוי כריות (אקרילן).
את הסרט אני תופרת תוך כדי ומכניסה אותו הפוך לתוך הלב ואז כשהופכים את הכרית הסרט יוצא כלפי חוץ.





 וצבוע.....


 לאחר שמסיימים לצייר מכניסים למכונת כביסה עם בגדים צבעוניים ואפשר להתחיל לצייר מחדש....

 

יום הולדת שנה לבלוג

אז עברה שנה מאז שהתחלתי את הבלוג והרבה דברים קרו בשנה הזאת, סיימתי סוף כל סוף דוקטורט והתחלתי עבודה חדשה.
אני חייבת לציין את מה שאתן בטח כבר יודעות :)...

שקשה לשלב עבודה (בעצם זאת לא רק עבודה זה מה שמעניין אותי לעשות), בית, ילדים, זוגיות וקצת כושר בשביל הגוף וקצת בלוג בשביל הנפש.


הבלוג הזה נועד לכל מי שאוהב ליצור בידיים אבל אין לו הרבה זמן, או לכל מי שלא ניחן בכישרון רב אבל מאוד רוצה ליצור משהו.

אז לכבוד שנה לבלוג אני מעלה דברים שאתם יצרתם ועשיתם ושלחתם לי.......

מיטה/ עריסה שהופכת לשולחן שהכינה נועה ר.  למעיין


ספינת עץ שנקנתה בשוק הפשפשים והודבקה על בד קנבס שהכינה אורנה אחותי לחדר של יובל 



תיאטרון בובות שהכינה נועה א. לאחיינית שלה:

 

 
 בובות תיאטרון בובות שהכינה דקלה כפעילות אחר הצהרים עם הילדים:


 
תיק ספריה שהכינה דורית למתת:
 

 
 לוח סקוטש מסול על קאפה שהכינה נועה ר. לאחיינית שלה:

 
תמונת אקריליק שהכינה אחותי אורנה לכבוד הולדתה של נגה (בתמונה: אבא, סיוון, נגה שבעגלה ואימא):
 
 
תיאטרון בובות שהכינה דורית למתת:
 
 


 

אני מאחלת לעצמי עוד הרבה פוסטים כאלה,

שלי