אימהות יוצרות עם געגועים לפשטות של פעם




אימהות יוצרות עם
געגועים – לפשטות של פעם



יום שישי, 22 בנובמבר 2013

סביבונים וחנוכיה תוצרת בית

 חנוכה כבר שבוע הבא וגם אני חשבתי על איך להכין חנוכייה וסביבונים. אז אראה פה חנוכייה חמודה (כמעט כולה מחומרים ממוחזרים) וגם סביבונים שמכינים בפחות מחמש דקות עבודה (אנחנו הכנו כ-30 סביבונים כאלו שסיוון לקחה וחילקה לכל הילדים בגן וביחד עם הגננת כל ילד קישט את הסביבון שלו).

חנוכיה

כרגיל אני תמיד אוספת ושומרת גלילי נייר טואלט וכאלה של ניילון נצמד ונייר כסף.


  חתכתי עם סכין יפנית לשמונה גדלים שווים (אלו יהיו הנרות) ועוד אחד גבוה יותר (הוא יהיה השמש)



סגרתי כל צד של הגליל בטפט ואז עטפתי עם נייר קרפ ו"חגרתי" כל גליל באמצע עם מסקינגטייפ צבעוני (נקרא גם וושיטיפ)



קרטון ביצים שימש להעמדת החנוכייה, סיוון צבעה אותו בצבעי גועש


ואז הדבקנו ביחד את הנרות, ואת הלהבות שלהם מפונפונים בצבעים המתאימים



סביבונים

גוזרים מסול עיגולים בקוטר של חמישה סנטימטר


 חותכים עם קטר את מקלות העץ הצבעוניים באמצע ומחדדים כל מקל עם מחדד עד שהוא נעשה חד יותר (לא צריך להגזים יותר מידי כדי שבאמת לא ידקור).



לקישוט- מדביקים שתי קוביות קטנות מסול על החלק החתוך בקטר ואז גוזרים משני הצדדים עד למקל עצמו.



אפשר להרכיב את הסביבונים
 




ניסיתי לבדוק כמה גדול יכול להיות הסביבון ושהוא עדיין יסתובב - הגעתי לקוטר של 14 סנטימטר.
 
 
קישטנו את הסביבון והדבקנו את שאריות הסול מהגזירות
 

והוספנו לו טול כמו בפוסט של שרביט הקסמים
 
 
ואפשר להשקיע טיפה יותר בסביבונים....(מבטיחה שלא יותר מ-10 דקות). הסביבונים האלו גם חזקים יותר ולכן מתאימים לילדים קטנים יותר.
 
גוזרים עיגולים באותו גודל מקרטון עבה
 

מסמנים את החור ומדביקים מעליו שאריות של אריזות מתנה או מפית יפה
 
 
מכניסים את המקל עץ והינה סביבונים חדשים
 
 
 




חנוכה שמח
 
 

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

פוסט אורח-מיץ פטל-ההצגה

תכננתי במלאות שנה לבלוג לפרסם מקבץ של כל הדברים שהקוראות והקוראים עשו וששלחו לי....אבל ממה שדורית שלחה לי לא יכולתי להתאפק והייתי חייבת לשתף את כולכם. לכבוד יום ההולדת של ביתה בת השלוש, היא ובעלה הכינו לה תיאטרון בובות כמו זה שכבר הצגתי פה בעבר אבל הוסיפו לו גם כל מיני פטנטים נחמדים ובעיקר מה שהיה הכי מקסים זה הבובות, האביזרים והתפאורה להצגה "מיץ פטל".

לכן אני משתפת את כולכם בתמונות ששלחה לי....שוב הרבה סבלנות אבל התוצאה משתלמת.

הוספת שני סוככים משני צדי התיאטרון בכדי שהמציגים יהיו מוסתרים מאחורי וילון:



התיאטרון עצמו שגם לו הוסיפו בחזית החלון, מוט קטן כך שהווילון יוכל לנוע עליו (להיפתח ולהסגר בשעת הצורך):




הבובות של מיץ פטל:

 
העוגיות/ עוגות של מיץ פטל:

 שולחן האוכל:


וביחד:

והתפאורה כולה:
 
והבובות והתפאורה ארוזים:

 
ואוו מקסים, מקסים, מקסים, אני חייבת לאמץ את זה או לפחות להתחיל בקינוחים......:)
מזל טוב למתת!!!
 

פוסט אורח-נשיקה בכיס

רעיון חמוד ומקסים של אחותי אורנה, לתת לעצמך, לחבר, לילד שלך ובעצם לכל מי שאתה אוהב.......וככה היא מתארת:



תארו לכם איזה כיף אם אפשר היה לקחת נשיקה בכיס ובכל פעם שקצת עצוב לנו להשתמש בה?
אז הייתי חייבת לעשות משהו עם השיר "נשיקה בכיס" של שולמית כהן-אסיף. המילים כאלה מנחמות!


הדברים הנחוצים:
1. בד קנבס (20 על 25).
2. בד לבד לעשות את הכיס (במקרה הזה בחרתי בצבע כחול).
3. בריסטול בגודל A4 בצבע כלשהו לכתיבת מילות השיר  (צבע כתום).
4. נוסף לכל, השתמשתי בכמה מדבקות שנראו לי מתאימות, ובצבע פנדה כחול לצייר שמיים קלים.


וזו התוצאה:


אופן הכנה:
1. את הקנבס צבעתי בצהוב בהיר.



2. חתכתי מהלבד צורה של כיס (אפשר להדביק את הכיס בדבק חם).
 


3. חתכתי את הבריסטול הכתום לשני חלקים לאורך, גזרתי אותו מסביב בצורת גלים ורשמתי עליו את מילות השיר בטוש.


 4. ציירתי בקלילות שמיים עדינים.

 5. הדבקתי את שני המטוסים החמודים שקניתי בחנות יצירה ועוד מדבקות חמודות בתחתית הקנבס.
6. הדבקתי לרוחב הכיס טפט שמתאים לכיס. ובדבק חם הדבקתי גם כפתור צהוב להשלמת התמונה.


כל מה שנשאר, להכניס את הנשיקה לכיס, ולעולם לא אהיה עצובה יותר :))



בהצלחה!